פסק-דין בתיק ת"א 3952-09

1.         זהו פסק דין בתביעת התובע, לתשלום פיצויים עבור נזקים שנגרמו לו, בגין ליקויי בניה בדירה שרכש מהנתבעת.

            ע"פ הסדר דיוני בין הצדדים, לא נחקרו עדים, ופסק הדין ניתן ע"פ מסמכים שבתיק, לאחר שהצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב.

            התובע רכש מן הנתבעת דירה, בבנין שבנתה. לטענת התובע, עוד טרם מסירת הדירה, וגם לאחר מכן, הבחין בליקויים חמורים בדירה. התובע פנה לטענתו אל הנתבעת בדרישה לתקן את הליקויים, אולם הנתבעת תיקנה חלק קטן מהליקויים בלבד.

            לכתב התביעה צורפה חוו"ד המומחה, אינג' אליעזר גוכמן, אשר הצביע על ליקויים שונים בדירה, ובין היתר, ליקויים בשלד הדירה, פתחי החלונות, חוסר איטום, ריצוף, טיח ועוד. אינג' גוכמן אמד את עלות תיקון הליקויים בסך 79,787 ש"ח, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ. התובע תבע בתביעתו את הסכום האמור, וכן פיצוי עבור עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח, ועלות דיור חלופי לתקופת ביצוע התיקונים, בסך 10,000 ש"ח.

3.         הנתבעת טענה בכתב ההגנה, בין היתר, כי התביעה התיישנה עובר להגשתה, משחלפו תקופות האחריות והבדק הקבועות בחוק המכר. כן טענה, כי תיקנה את הליקויים עליהם ידעה, וכי התובע מנע ממנה לתקן את הליקויים הנותרים, ועל כן עמדה על זכותה לתקן את הליקויים, ככל שיימצאו.

            לכתב ההגנה צורפה חוו"ד המומחה, אינג' מרדכי בס, אשר הכיר בליקויים מעטים מתוך הליקויים עליהם הצביע מומחה התובע, ואמד את עלות תיקון כל הליקויים בהם הכיר, בסך 730 ש"ח בתוספת מע"מ בלבד.

4.         ביהמ"ש מינה מומחה הנדסי מטעמו, אינג' צבי רון, אשר ביקר בדירה, ובחן את הליקויים ואת טענות הצדדים שבתחום מומחיותו. המומחה קבע, כי קיימים ליקויים שונים בדירה, לרבות ליקויי איטום, טיח, ריצוף, מסגרות, נגרות, אלומיניום ואבן. בתחום ליקויי השלד, הכיר המומחה בצורך לתקן סדקים בקירות, בעלות של כ-500 ש"ח. המומחה בחן את טענת התובע, לפיה שטחי החלונות בחדרי הרחצה, ובאחד מחדרי השינה, הינם קטנים מדי. המומחה שלל טענה זו, וקבע, כי שטחי החלונות עונים על דרישות סעיף 2.21 לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970. המומחה חלק על מסקנת המומחה מטעם התובע לענין זה, בקובעו, כי המידות הקובעות, הינן מידות הבניה החיצוניות, ולא מידות החלון הפנימיות אליהן התייחס אינג' גוכמן. המומחה קבע, כי ככל שיימצא ליקוי בסעיף זה, הרי שעלות התקנת מאוורר לשיפור האוורור בחדרים הרלוונטיים, הינה 1,600 ש"ח. עלות תיקון הליקויים, למעט סעיף זה, מסתכמת ע"פ חוות הדעת בסך 9,000 ש"ח, בתוספת פיקוח הנדסי בסך 1,500 ש"ח ומע"מ, ובסה"כ 12,180 ש"ח. המומחה קבע, כי אם תבוצענה עבודות ע"י התובע, יש להוסיף 30% לאמדן האמור. המומחה קבע, כי התקופה הדרושה לביצוע התיקונים האמורים, הינה 7 ימי עבודה.

5.         התובע טען בסיכומיו, כי יש לקבל את חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, למעט קביעתו לענין שטחי החלונות. זאת בין היתר, בהסתמך על פסיקת ביהמ"ש המחוזי הנכבד בתל אביב, בת"א 922/95 סלומון שמואל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח'. התובע טען, כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים, בין היתר משום שהתכחשה לטענתו, לרוב הליקויים, במסגרת ההתכתבות בין הצדדים. התובע טען בסיכומיו, כי יש לפסוק לזכותו פיצוי עבור הצורך בדיור חלופי לתקופת ביצוע התיקונים, וחזר על תביעתו לתשלום פיצויים בגין עגמת נפש, בסך 10,000 ש"ח.

            הנתבעת הודיעה בסיכומיה, כי היא מקבלת את חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש במלואה, וחזרה על טענותיה לענין חלוף תקופת הבדק ותקופת האחריות, ולענין זכותה של הנתבעת לתקן את הליקויים. כן טענה, כי אין כל צורך בפינוי הדירה לתקופת ביצוע התיקונים, וכי אין לפסוק לתובע פיצוי עבור עגמת נפש, נוכח סוג הליקויים והיקפם.

6.         סבורני, כי יש לדחות טענת הנתבעת, לענין התיישנות התביעה בחלוף תקופות הבדק והאחריות. חלוף תקופות אלה, אינו גורם להתיישנות עילת התביעה. אין חולק, כי התובע פנה אל הנתבעת עם גילוי הליקויים, ומכל מקום, מחוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש עולה, כי מדובר בליקויים שהינם תוצאה של ביצוע לקוי, או שימוש בחומרים בלתי מתאימים, ע"י הנתבעת.

אשר לטענה בדבר זכות הנתבעת לתקן את הליקויים -

נזכיר, כי לענייננו, משמעות קבלת הטענה הינה, הפחתת התוספת בשיעור 30% מעלות הליקויים, שעשויה להתווסף, מקום שהתיקונים יבוצעו ע"י התובע, נוכח קביעת המומחה. מן המסמכים שצירף התובע עצמו לכתב התביעה, ומן המסמכים שצורפו לתצהיר הגב' פיססו עליזה, אחראית מחלקת בדק אצל הנתבעת, עולה, כי הנתבעת תיקנה ביום 30.10.06 ליקויים שונים, שנמצאו בדירה, במסגרת תיקוני שנת בדק. הנתבעת ביצעה תיקונים נוספים שנדרשו, ביום 8.2.08. כאשר נדרשה לתקן את הליקויים, עליהם הצביע המומחה מטעם התובע בחוות דעתו, לא הכחישה את הליקויים ולא סירבה לתקנם, וב"כ הודיע לב"כ התובע במכתב מיום 24.6.09, כי הנתבעת "...מוכנה, להיכנס לנכס האמור ולבחון טענה וכל ליקוי, וזאת על פי חוות הדעת ההנדסית אשר צורפה לפנייתך...". הנתבעת ביקשה לתאם מועדים לתיקון הליקויים, אלא שהתובע לא תיאם מועדים כאמור. ברי, כי באותו שלב, לא יכולה היתה הנתבעת להתחייב מראש, לתקן את כל הליקויים עליהם הצביע מומחה התובע, טרם בחינתם על ידי נציגיה, מה עוד, שבדיעבד התברר, כי לא כל הדרישות היו מוצדקות. התובע הוא שנדרש לתאם את ביצוע הנתבעת, ואולם כאמור, הוא לא עשה זאת. לפיכך, מתקבלת טענת הנתבעת לענין זה.

7.         שני הצדדים מקבלים כאמור את חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, למעט הסתייגות התובע לענין שטחי החלונות.

            סבורני, כי גם לענין זה, נכון לקבל את חוו"ד המומחה, נוכח ההגדרה המפורשת בסעיף 2.01 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות): "..."שטח חלון" - שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות". בסעיף 2.21 לתוספת, נקבע בין היתר: "לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר... לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות... מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר". בפסק דינו של ביהמ"ש הנכבד בתל אביב, בת"א 922/95, עליו הסתמך התובע, נקבע אמנם, כי באותו מקרה, לא היה די בשטחי החלונות לקיים את התכלית של אוורור נאות בדירה, ואולם לענייננו, נוכח ההגדרה המפורשת בתקנות, נכון לקבל מסקנת המומחה, כי לענין הוראת סעיף 2.21 לתוספת השניה, יש למדוד את שטח החלונות, "...לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות", דהיינו ללא מסגרת החלון. לפיכך, ובהעדר ראיה לכך שהחלונות מונעים בפועל, אוורור נאות בחדרים האמורים, אין לפסוק פיצוי בסעיף זה.

            עלות תיקון הליקויים שאיתר התובע בתביעה, עמד כאמור על סך 12,180 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), נכון למועד עריכת חוות הדעת. משהתקבלה טענת הנתבעת, לפיה נשללה ממנה הזכות לתקן את הליקויים, אין להוסיף על האמור את התוספת שקבע המומחה, בגין ביצוע ע"י התובע או קבלן מטעמו. הסכום האמור משוערך מחודש מרץ 2010 (המועד אליו מתייחס האמדן כאמור בחוות הדעת), עומד על 13,544 ש"ח.

8.         סבורני, כי אין לקבל את התביעה לתשלום פיצוי בגין דיור חלופי, בתקופת ביצוע התיקונים, וזאת משום שהמומחה קבע אמנם, שיידרשו 7 ימי עבודה לצורך תיקון הליקויים, ואולם לא קבע, כי יש צורך בפינוי הדירה. נוכח מהות הליקויים והיקף תיקון כל אחד מהם, נראה כי לא יהיה צורך בפינוי הדירה.

            אשר לפיצוי הנתבע בגין עגמת נפש, הרי שנכון לקבל את הטענה ביחס לחלק מהליקויים, ובעיקר ליקויי הרטיבות, שיש להניח שפגעו באיכות החיים בדירה. יחד עם זאת, אילו בוצעו הליקויים ע"י הנתבעת, בהמשך למו"מ שהתנהל לענין זה (וכאשר הנתבעת הכירה כאמור בצורך לתקן את ליקויי האיטום, שגרמו לרטיבות בדירה), היתה נחסכת עגמת הנפש האמורה, במהלך חלק מהתקופה. במצב זה, סבורני כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש, בסך 2,000 ש"ח.

9.         התביעה מתקבלת אפוא בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 15,544 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח, והוצאות המשפט בסך 4,500 ש"ח.

ניתן היום,  כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: